ניהול סיכונים

סיכון הוא התרחשות פנימית או חיצונית בארגון שעשויה להשפיע על השגת יעדים או על מצב החברה. הסיכונים מתחלקים לקבוצות: סיכונים תפעוליים, טכנולוגיים, פיננסיים, אסטרטגיים, סיכוני אשראי, שוק ונזילות. ניהול סיכונים הוא תהליך שמורכב משמונה שלבים שאותם יש ליישם בארגון.


רוב הארגונים נתקלים בקשיים בניהול הסיכונים, בדרך כלל מפאת חוסר הקצאת משאבים והכרת שיטות ליישום.
מנהלים וארגונים יכולים להרוויח מניהול סיכונים בכמה מישורים:
- ניהול סיכונים מאפשר להנהלה לבחון את האופן שבו מושקעים המשאבים של הארגון לפי היעדים שלו והסיכונים שהוגדרו, ולהשקיע בצורה יעילה וחסכונית.
- הארגון זוכה ביכולת לזהות הזדמנויות עסקיות ולנצל אותן בהתאם ליעדים שלו.
- הסיכונים התפעוליים וההפסדים הכספיים קטנים, כי הארגון מסוגל לזהות התרחשויות שעשויות לגרום לנזק ואת הסיכונים שטמונים בהן, ותהיה לו היכולת לנהל אותם.
- המידע הפנימי והחיצוני הופך אמין ובטוח יותר והדיווח הפנימי והכספי לרשויות הופכים אמינים ואיכותיים יותר.
- מתאפשר מעקב איכותי אחר דרישות החוק וזיהוי של אי התאמות עם דרישות אלה, שמקטינים את הסכנה של הפרת החוק.

על מנת לבצע ניהול סיכון בצורה יעילה, יש ליישם את השלבים הבאים בארגון:
1. השלב הראשון כרוך בהגדרת הסביבה הפנים-ארגונית. על הארגון להבין שאירועים צפויים ובלתי צפויים עלולים למנוע השגת יעדים. לכן, מומלץ ליישם תרבות ארגונית לניהול סיכונים. לדוגמא: הגדרת המבנה הארגוני, הגדרת סמכויות ותחומי אחריות, יישום נהלי עבודת משאבי אנוש ועוד. שלב זה מכיר במשאבים האנושיים כגורמים מכריעים להצלחת/כשלון הארגון.
2. בשלב זה יוגדרו היעדים והאסטרטגיות.
3. זהו שלב הזיהוי של התרחשויות פנימיות וחיצוניות, חיוביות או שליליות, שעשויות להשפיע על השגת היעדים העסקיים. אירוע בעל השפעה שלילית מוגדר כסיכון ובעל השפעה חיובית ינוצל להשגת היעדים.
4. זהו שלב הערכת הסיכונים והוא מאפשר לארגון להבין את ההשפעה שיש להתרחשויות על השגת היעדים העסקיים. הערכת הסיכון תיעשה משני היבטים: הסיכון השורשי והסיכון השיורי. הסיכון השורשי הוא הסיכון הגלום בפעילות; הסיכון השיורי הוא שארית הסיכון השורשי לאחר שנמדדה תגובתו של הארגון לסיכון.
למדידת הסיכון ישנם שלושה מדדים: הראשון, "סף הכאב" הוא רמת הסיכון השיורי שההנהלה מוכנה להגיעה אליה; השני, מדד ההסתברות, הוא ההסתברות שתארע התרחשות מזיקה לארגון ותדירותה; והשלישי הוא מדד ההשלכה, והוא הנזק שעלול להיגרם במקרה של התרחשות כלשהי. הוא נמדד על פי זמן וכסף.
5. שלב התגובה לסיכון הוא נקיטת פעולה שתצמצם את הסתברות והיקף הנזק שיקרה ליעד שהוגדר, והוא כולל את הפעולות שהחברה נוקטת כדי לסכל או לטפל בהשלכות שיש לאירועים על השגת היעדים.
6. בשלב זה תופעל בארגון בקרת פעילויות שתוודא קיום ויישום נהלים ומדיניות לניהול סיכון.
7. השלב האחרון הוא ווידוא שקיימת זרימת מידע שוטפת בכל דרגות הארגון כדי לאפשר לכל המחלקות בחברה לבצע את עבודתן נאמנה ולזהות סיכונים.
לסיכום: ניהול סיכון עוסק באי וודאות ובהתרחשויות פוטנציאליות. ארגון שינהל את הסיכונים בצורה יעילה יסייע לעצמו להתמודד עם חוסר הוודאות ולהשיג יעדים עסקיים. ניהול סיכון מוצלח מאפשר הגדרה של רמת סיכון לבעלי המניות, השגת יעדים בכל התחומים, הימנעות מהפסדים ושמירה על החוק. אמנם אין באפשרותנו לחזות את העתיד, ולכן גם לניהול סיכון יש מגבלות, אבל בהחלט מועיל להתכונן ללא-נודע במידת האפשר.
הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים